LIP5
דירת פנטהאוז על כלל הקומה // 200 מ"ר // תל אביב
IN PROGRESS
הלקוחות הגיעו אליי דרך המלצה של לקוח אחר, בכיר מאוד בחברת בנייה, שעבורו פתרתי את הדירה בצורה שהוא עצמו לא חשב שאפשרית. ההמלצה עברה הלאה, אבל לא פחות חשוב מזה - הם התחברו לגישה: ישראלית, ישירה, לא מתפשרת, ובעיקר כזו שנמצאת בצד שלהם גם כשהם לא כאן פיזית.
הם פנו אליי עוד לפני רכישת הדירה, במטרה ללוות אותם כבר בשלב החוזה מול הקבלן. המטרה הייתה להטמיע מראש כמה שיותר החלטות ועקרונות, כדי לצמצם שינויים ותוספות בשלב שינויי הדיירים - מהלך שמאפשר שליטה טובה יותר בתהליך, בתקציב ובתוצאה הסופית.
מדובר בפנטהאוז המשתרע על פני קומה שלמה, כ־200 מ"ר, עם מעטפת פתחים רחבה ונוף עירוני שמתחבר לריאה ירוקה בלב העיר. למרות סטנדרט קבלני יחסית גבוה, היה ברור שנדרשת התערבות תכנונית מדויקת כדי להפוך את הדירה לבית שלם - כזה שלא מרגיש גנרי, אלא מותאם באופן מלא לאורח החיים של הדיירים.
הלקוחות חיים רוב הזמן בארצות הברית, עם משפחה בהוסטון ובקנדה, ומנהלים אורח חיים דינמי של תנועה בין מקומות. לצד זה, לשניהם קשר עמוק לישראל מתקופות חיים מוקדמות יותר. הבית תוכנן מתוך המתח הזה - בין מקומי לבינלאומי, בין זמני לקבוע - ומתוך הבנה שהוא צריך לעבוד גם כשאינם נמצאים בו פיזית.
החיים "על הקו" השפיעו ישירות על התכנון: שילוב מערכות שליטה חכמות לניהול מרחוק, התאמה לסטנדרט גבוה של מוצרי חשמל, ותכנון שמאפשר גם חיים זוגיים שקטים וגם אירוח של המשפחה המורחבת בעת ביקוריהם בארץ.
הרעיון המרכזי בתכנון נבע מהעובדה שהדירה משתרעת על פני קומה שלמה, עם ריבוי פתחים. התכנית נבנתה סביב גרעין מרכזי, שמארגן את כלל המערכות ומייצר תנועה היקפית ומבטים מתמשכים בין החללים. כל הדלתות תוכננו בגובה רצפה־תקרה, מה שמעצים את תחושת הגובה והמרחב, ומייצר חוויה שבה הדירה מרגישה גדולה מהמידות הפיזיות שלה.
הגרעין עצמו, על כל מרכיביו - דלת הכניסה, גרילי המיזוג ואלמנטים נוספים - בוצע בגוון בורדו עמוק, ומהווה עוגן חומרי שמחבר בין החללים ומדגיש את מערכת התנועה בבית.
השפה החומרית בפרויקט שואפת לייצר תחושת יוקרה שקטה — כזו שלא מתאמצת להרשים, אלא נבנית משכבות מדויקות של חומר, צבע ופרופורציה. בחללים הציבוריים ובחדרים הרטובים נבחרה אבן טבעית עם תת־גוון ירקרק ורמיזות למאובנים, שמכניסה עומק ועדינות בו זמנית. בחדרי השינה ממשיך פרקט בעל פטרן ייחודי, שמוסיף חמימות ועניין מבלי לשבור את השקט הכללי.
החלונות בחלל המרכזי ממוסגרים על ידי מערכת נגרות שמייצרת גם אחסון וגם עושר חומרי — חזיתות עץ מולבן שמרככות את האור ומחברות בין הפנים לנוף שבחוץ.
בקומת הסלון נפתחת מרפסת הפונה אל הנוף, שממשיכה את החלל הציבורי החוצה באופן טבעי. גם כאן, כמו בפנים, הדגש הוא על זרימה, על קשר בין אזורים, ועל תחושה לא מאולצת של יוקרה.
זהו פרויקט שמתחיל בהחלטות עקרוניות מוקדמות, וממשיך בדיוק רב לאורך כל הדרך - מתוך הבנה שיוקרה אמיתית נוצרת לא ממחוות גדולות, אלא משליטה בפרטים הקטנים.
פרוייקט בשיתוף ענבר אלעזר לוי












