או: איך בעיה הופכת ליתרון?
בשניה הראשונה שנכנסנו לדירה במצבה הקודם, הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבנו היה הויטרינה הענקית בסלון עם הנוף הנשקף ממנה, שדרת ברושים גבוהים ומאחוריה גינת ילדים עם סאונדטרק תמידי של צחוק מתגלגל.
בתכנון הראשוני תכננו להחזיר עטרה ליושנה ולפתוח את מרפסת השמש שסגרו לפני שנים רבות. בעיר כמו תל אביב, בה כל מטר רבוע בדירה שווה כ-40K ש"ח, זהו שינוי שמתבצע לעיתים קרובות, יש שיאמרו, קרובות מידי. בתור זוג שגר בדירות עם מרפסת, נורא רצינו לשמר את התחושה המיוחדת הזו של לשבת במרפסת בסוף היום, אפילו על חשבון עוד 6 מטרים של סלון.
לאחר מס' ורסיות לתכנון הדירה ובהתייעצות עם תומר, הקבלן המדהים שליווה את השיפוץ, החלטנו לוותר על המרפסת במתכונת המוכרת שלה ולחפש פתרון אחר. חיפשנו פתרון שייתן לנו את הפאוזה בסוף היום ללא החסרונות של מרפסת חיצונית- תוספת עלויות ובעיות פוטנציאליות של איטום וניקוז, שטח מרפסת קטן וצפוף יחסית, וחוסר מקום למיקום פינת האוכל.
בתור זוג צעיר העומד בפני הקמת משפחה היו לנו כמה צרכים - הראשון פינת אוכל שניתנת לפתיחה לאירוח משפחתי. השני היה תוספת מקום אחסון, שאף פעם אין יותר מידי ממנו, והשלישי היה לא לייצר תחושה של "חנות רהיטים" ועומס ויזואלי הנגרמים ע"י 8 כסאות סביב שולחן האוכל.
הפתרון שמצאנו היה פשוט מושלם! ספסל ש:
א. ממסגר את הנוף שמשך אותנו לקנות את הדירה מלכתחילה ומייצר מצב של חצי-מרפסת.
ב. מאפשר פתיחה של פינת האוכל למצב אירוח של כ-14 איש.
ג. מייצר מקום אחסון משמעותי ארוך טווח מתחת למושב.
ד. ישיבה ללא משענת אינה חוסמת את הנוף.
מעבר ליתרונות הפרקטיים שפירטתי קודם, הספסל הפך להיות ממש מוקד בבית, לוקה אוהבת לשבת עליו ולתצפת על הגינה מעבר למגרש החניה של הבניין, בעלי ואני אוהבים סתם לשבת שם בסוף יום עם כוס תה/בירה ובכלליות זה הפך להיות אחד הספוטים הכיפים סתם לרבוץ עם ספר ואוויר מבחוץ.
רוצים גם פתרונות יצירתיים לבעיות שעלו במהלך התכנון/שיפוץ?
צרו איתי קשר :)
Comments